בשנה האחרונה חלתה חברתי נ' בסרטן שד גרורתי. אחריה חלתה גם ל' בסרטן שד. אמא של ק' נפטרה לאחרונה מסרטן בלבלב ובשבוע שעבר שלחו לי במסרון מודעה על אזכרה לד"ר א', רופא השיניים האהוב שלי, שלא התאושש מסרטן הלימפומה.
לכל אחד יש את האנשים שהוא מכיר ואוהב שקיבלו את הבשורה הרעה מכל, שאחריה יצאו למסע של התמודדות שכלל פחדים, כאבים, טיפולים, תופעות לוואי, בדיקות, תוצאות ועוד בדיקות. אולי גם ניתוחים ושאר טיפולים. ועוד פחדים וכעס ועצב, יחד עם תקווה גדולה.
הקושי המובנה בעריכת צוואה בימים רגילים הופך לטעון הרבה יותר לאחר אבחון מחלה קשה, כזו שמסכנת חיים.
על אף הקשיים יש לדעת כי קיים "חלון הזדמנויות" קצוב לעריכת הצוואה והוא קשור ל"כשירות" המצווה לערוך צוואה.
למחלת הסרטן כמו גם לטיפולים הנלווים קיימות לפעמים השפעות קוגניטיביות, המכונה תופעת ה-"Chemo Brain" ("טפשת הכימו"). השפעות אלו עשויות לכלול בעיות זיכרון, קשיי ריכוז ושינויים במיומנויות החשיבה. במקביל להשפעת הטיפולים, ייתכן ותהיה השפעה נוספת של תרופות נרקוטיות שונות להקלה על כאבים (דוגמת מורפיום) ותרופות נוגדות דכאון. גורמים עלולים לשמש, לאחר 120 של המצווה, כטיעונים לתקיפת תקפות הצוואה על ידי מי שמתנגדים לקיומה.
סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואתו (ובמספר מצבים נוספים) – בטלה. אמנם, נקבע בפסיקה כי "הכרזה על בטלותה של צוואה הינה מעשה חמור וכבד משקל - לכאורה נוגדת היא את דבריו האחרונים של המנוח - ועד שנהיה רשאים להסיק כי פלוני לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, נדרוש ראיות ספציפיות יותר וחד-משמעיות יותר - וליום עריכת הצוואה דווקא",[1] אולם השאיפה בעריכת צוואה היא לאיין הליכים משפטיים עתידיים ולהמנע מסכסוכים במשפחה.
כיצד יוכל המצווה "להבחין בטיבה של צוואה"?
בפסיקה נקבעו מבחנים שונים לקביעת כשירות המצווה: (א) מודעות המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה; (ב) ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו;(ג) מודעותו באשר לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיו;[2] כמו גם שעל המצווה להיות בדעה צלולה ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו, כאשר דעתו משוחררת מלחצי נפש חולניים, תעתועי דמיון ומחשבות שווא.[3]
מה עושים?
עורכים צוואה, או לכל הפחות מכניסים את עריכת הצוואה לרשימת המשימות בתיעדוף גבוה.
עריכת המסמך אינה קלה בימים רגילים, והופכת לקשה רגשית ככל שמדובר בסיטואציה קונקרטית. מומלץ לערוך את הצוואה בסיוע עורך דין המומחה לענייני ירושה המכיר את השדה המשפטי המורכב ואת המהמורות שיש להמנע מהן וכן יסייע ליורשים לממש את הירושה בדרך הקלה.
· מתייחסים לעריכת הצוואה כהזדמנות לביסוס תחושת ביטחון ושליטה בתוך תחושת חוסר הוודאות הנובעת מהאבחון.
· עריכת צוואה מאפשרת לקבל החלטות מודעות לגבי העתיד, כמו גם לספק בהירות עבור בני המשפחה. Own it!
מומלץ להסדיר את עריכת הצוואה לפני תחילת הטיפולים. אך במידה וכבר התחלתם בטיפולים ובסמוך למועד החתימה על הצוואה (בין אם מדובר בצוואה בכתב יד, בפני עדים או בפני רשות),[4] קבעו בדיקה אצל מומחה מתחום הפסיכיאטריה. המומחה יבדוק את כשירותכם לערוך צוואה ויאשר את כשירותכם על מנת ש"אם וכאשר" תיתקף הצוואה, בית המשפט יעשה בחוות דעת זו שימוש. "בדיקה רפואית מוקדמת כאמור תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונכם האמיתי. בנוסף, לבדיקה רפואית מוקדמת כזו יתרון ראייתי חשוב, שכן בדיקה רפואית עצמאית שתיערך בזמן אמת... יכול שתייתר הצורך בהתדיינויות משפטיות מיותרות לאחר מות המצווה."[5]
מורה למתמטיקה בכיתה ה', הציגה את הבעיה הבאה בכיתה: "אדם עשיר מת ומשאיר עשרה מיליון דולר בחלוקה הבאה: חמישית לאשתו, חמישית לבנו, שישית למזכירה שלו, והשאר לצדקה. מה כל חלקו של כל אחד מהיורשים?" אחרי שתיקה ארוכה מאוד, דני הקטן הרים את ידו ומשקיבלת את רשות הדיבור ענה "עורך דין!".
אם אתם חוששים שהוראותיכם בצוואה לא 'יתקבלו בברכה' על ידי סביבתכם, אתם יכולים לשוחח על כך עימם ולהסביר את מניעכם. אך זכרו, הצוואה הינה מעשה אישי המלמד על רצונכם בלבד ואינכם חייבים לאף אחד הסברים.
אם מקנן בלבכם החשש שהצוואה תיתקף, ניתן לשלב בה "תניית סילוקין". תניית סילוקין הינה הוראה בצוואה לפיה נהנה מצוואה יסולק מחלקו בעזבון אם יתנגד לקיום הצוואה שלא בתום לב ותוך שהוא מעלה טענות סרק. תנייה זו נועדה בראש ובראשונה להגן על שלום המשפחה, אך גם על שמו הטוב של המצווה ופרטיות המשפחה ובעקיפין גם על היקף העזבון (שההליכים היקרים ינגסו בסופו של דבר גם בו). בנוסף, התניה מסייעת לצדדים לחתור לפתרונות בדרכי שלום (דוגמת הסכם בין יורשים) ולא במאבקים משפטיים.[6] להבטחת מימוש רצון המצווה ניתן לשקול גם הקמת נאמנות בצוואה.
דיוק
יש לזכור כי צוואה הינה מסמך משפטי ייעודי לענייני רכוש.
על מנת שלא להעמיס עליו פרטים שיכולים לפגוע בוודאות ולפתוח את הצוואה לפרשנות מיותרת. אין לשלב בצוואה "דברים שאינם ממן העניין". לשם כך נועדו מכתבים אישיים, או אף מכתבי פרידה אישיים.[7]
לבסוף, מצאו את איש המקצוע אשר עליו אתם סומכים, ואשר יסייע לכם לערוך את הצוואה באופן מיטבי. אדם אשר ידע להכיל את מצבכם ואת מורכבותו, ידע לייעץ לכם על האפשרויות השונות העומדות בפניכם ושבסופו של יום יערוך לכם מסמך שהסבירות שייתקף – נמוכה.
והעיקר, נסו למלא את יומכם ברגעים שעושים לכם טוב במקביל לכל "המשימות" החדשות שנפלו עליכם מרגע האבחנה.
רב בריאות!
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע לעיל משמש כמידע כללי בלבד. [1] ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נגד מ' (פ"ד מט(1) 318) . [2] ע"א 15/85 מזרחי נ' רז ואח', פ"ד מא(4) 454 (1987). [3] ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' רינה מרום, פ"ד מט(1) 318 (1995); דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813 (1998). [4] בהתאם לתקנה 4(ג)(ה) לתקנות הנוטריונים, יש צורך בקבלת תעודה רפואית לצורך אישור פעולה נוטריונית של אדם המאושפז בבי"ח או המרותק למיטתו. [5] בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 08.07.2012). [6] ע"א 245/85 יהודית אנגלמן נ' מרטה קליין, מג(1) 772 (1989) [7] לדוגמא המודל שמציע ד״ר איירה באיוק (Dr. Ira Bayock) בספרו ״The Four Things That Matter Most״ כתיבת מכתב פרידה בשלבים: שלב א' - אני מבקשת שתסלח לי על..; שלב ב' - אני סולחת לך על...שלב ג' - אני אוהבת אותך על... ;שלב ד' - תודה לך על...;שלב ה' – היה שלום.
Comments