מי יהיה אפוטרופוס במקומי?

אפוטרופסות היא תפקיד חוקי שניתן לאדם שינהל את הפעילויות או המשאבים האישיים של אדם אחר, שאינו יכול לדאוג באופן עצמאי לענייניו. האפוטרופסות הנפוצה ביותר הינה אפוטרופסות הורים לילדיהם הקבועה בסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית ולפיה: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". 

מאמר זה פורס את האפשרות לתכנון עתידי עבור הורים, כמי שמשמשים אפוטרופוסים לילדיהם ועבור מי שמשמשים כאפוטרופוסים לבגירים. באמצעות עריכת מסמכים שונים והקמת הסדרים משפטיים שונים, יכול האפוטרופוס לתכנן את האופן שבו ינוהלו ענייניו השונים של התלוי בו ככל שחלילה הוא עצמו לא יוכל למלא את תפקידו, בין אם מחמת מיתה ובין אם מחמת איבוד כושרו הקוגניטיבי. 

מסמך הבעת רצון:

באמצעות המסמך המשפטי המכונה "הבעת רצון" יכולים אפוטרופסים[1] להביע את רצונם,[2] למקרה שבו לא יהיו מסוגלים לשמש עוד בתפקיד, לגבי זהות מי שישמש כאפוטרופוס/ים חליפי/ם. הפסיקה קבעה[3] כי ככל שעומדת בפני בית המשפט "הצעה למנות קרוב משפחה לעומת אדם זר, אפילו יכולות הקרוב פחותה קמעא, יש להעדיף בד"כ את מינוי קרוב המשפחה". זאת מתוך הנחה שאדם קרוב, עדיף על גוף זר. אולם במקרים מסויימים, דוגמת סכסוך בין "דורשי טובה" שונים, יצדיקו מינוי גורם ניטראלי. ויודגש, מינוי האפוטרופוס הינו בסמכות בית המשפט שאינו כבול להנחיות המקדימות, אולם עליו לשקול אותן.

ניתן לציין במסמך אפוטרופוס חליפי יחיד שיהיה אמון על כלל ההבטים וניתן לציין מספר אפוטרופוסים, אשר כל אחד מהם יהיה אחראי על אספקט אחר– אישי (דוגמת מקום מגורים, חינוך, פעילות פנאי, אורח חיים וכיוב'), בריאותי ורכושי.

מסמך הבעת רצון – למי מומלץ לערוך?

עריכת המסמך מומלצת בעיקר להורים יחידנים לילדים קטינים. זאת משום שבמשפחה "מסורתית" אי מסוגלותו של הורה אחד מותירה עדיין את ההורה האחר בתפקיד האפוטרופוס הטבעי.[4] עריכת המסמך מומלצת גם במקרים בהם יש סיכון מוגבר לחייהם של שני ההורים (עיסוק במקצועות רבי סיכון, השתתפות בפעילויות אתגריות, עבודה במדינות זרות רבות סיכון וכיוב'). 

אך לצערנו החיים מזמנים גם אסונות אחרים. באוקטובר 2021 רעשה הארץ סביב סיפורו של קטין אשר משפחתו הגרעינית התגוררה באיטליה והוא היה הניצול היחידי מתאונת רכבל שהתרחשה במהלך טיול משפחתי שם. לאחר האסון קבע בית משפט באיטליה כי דודתו של הילד תקבל אפוטרופסות זמנית וכי הוא ישאר באיטליה. סבו של הילד חטף אותו לישראל מתוך רצון לקבוע את מרכז חייו בארץ. במקרה מעין זה,[5] ככל שכל אחד מהורי הילד היה מנסח מסמך הבעת רצון היה במסמכים אלה כדי להנחות ולהשפיע על בית המשפט בהכריעו בעניין זהות האפוטרופוס שימונה וההנחיות לעניין ביצוע תפקידו, כמו גם לעניין מקום מגוריו.[6]

אין צורך להכביר במילים על תוצאות מתקפת המחבלים האכזרית ב-7.10.2023 שגבתה מחיר דמים יקר והותירה מקרים רבים של קטינים שהתייתמו משני הוריהם ואשר כיום נדרש למנות להם אפוטרופסים.

בנוסף, מסמך הבעת רצון נועד לשמש גם להורים אשר ילדיהם בגירים (בעלי מוגבלויות שכליות או נפשיות) שמונו לשמש כאפוטרופסיהם והם אמונים על רווחתם ושומרים על זכויותיהם, האינטרסים או הצרכים שלהם. יוער כי במקרה של בגירים, יכול גם תאגיד לשמש כאפוטרופוס חליפי.[7]

עיקרי מסמך הבעת הרצון:

מלבד זהות האפוטרופוס ובדומה לעריכת מסמך יפוי כח מתמשך, ניתן לקבוע במסמך הבעת הרצון הנחיות מקדימות בכל אחד מהאספקטים וכן לקבוע הגבלות לסוגי עניינים.

כך לדוגמא בענייניו האישיים של קטין ניתן לקבוע הנחיות בדבר זרם הלימודים המועדף ותזונה ייחודית ובעניינים רכושיים ניתן להגביל רכישת חפצים לסכומים מסויימים, להנחות את האפ' החליפי בעניין הענקת מתנות, מימון רשיון נהיגה, נסיעות לחו"ל, לימודים אקדמאים וכיוב'. ניתן לפרט גם את האופן בו ישמשו המקורות הכספיים לטובת אותן הוצאות עתידיות. כך ניתן לתעדף הוצאות ממקורות נזילים, להנחות בעניין מועדי ואופני מימוש מקורות שאינם נזילים ולקבוע אופני השקעה של הנכסים במטרה למקסם את פירותיהם לטובת מי שמונה לו אפוטרופוס.

אחד מתפקידיו הראשונים של האפוטרופוס החליפי יהיה להכין פרטת נכסים ולהגישה לאפוטרופוס הכללי.[8] על מנת להקל על הממונה רצוי להוסיף כנספח למסמך הבעת הרצון רשימת נכסים פיננסים ואחרים במקביל למתן ההוראות לניהול אותם נכסים. רצוי כי הרשימה תהיה מעודכנת במספרי חשבונות בנק, מספרי פוליסות ביטוח, נסחי טאבו וכל מידע שיקל על הממונה להגיש את הרשימה ללא חקירה יסודית.

יודגש כי יש לקבל את הסכמת האפוטרופוס החליפי המוצע לשמש בתפקיד, ועליו לחתום על מסמך הבעת הרצון. בשונה מיפוי כח מתמשך, אין חובה להפקיד את מסמך הבעת הרצון אצל רשם ההפקדות באפוטרופוס הכללי, אם כי מומלץ לעשות כן. זאת משום שככל שתוגש בקשה למינוי אפוטרופוס, יברר בית המשפט מול האפוטרופוס הכללי אם הופקד מסמך זה בידיו ובהעדר המידע עשויה להיפגע החלטת בית המשפט. בנוסף, ככל שהופקד המסמך, האפוטרופוס הכללי שולח מדי שלוש שנים תזכורת שנועדה לבדוק שעורך המסמך אינו רוצה לשנות את המסמך, בשל שינוי נסיבות או מטעם אחר.

אופן נוסף שבו ניתן להביע את רצון ההורה בענייני אפוטרופוסות הינו לתת הוראות לענין בצוואה.[9] יש לשים לב כי הצוואה הינה מסמך אשר נכנס לתוקפו לאחר מות אדם, ומכאן שלא תהיה תחולה להבעת הרצון במצב של איבוד כושרו הקוגניטיבי של האפוטרופוס. בנוסף, ובמקרים שהצוואה אינה מופקדת אצל רשם הירושה, ייתכן ויארך זמן עד שהרצון שהובע בצוואה יתגלה, ואף בכך יש כדי לפגוע במידע שיהיה בפני בית המשפט בהליך מינוי האפוטרופוס החליפי.

נאמנות

בין אם נושא האפוטרופסות הוסדר בצוואה או במסמך הבעת רצון, בכל הקשור לעניינים הרכושיים של אדם המשמש כאפוטרופוס ניתן להקים נאמנות אשר תכליתה הכללית הינה לשמש לטובת נהנים ובענייננו לדאוג למימון ויישום הדאגה לצרכי מי שמונה לו אפוטרופוס. ניתן להקים נאמנות על פי חוזה (בחיים) או כהקדש פרטי (בצוואה). בכתב הנאמנות תיקבע זהות הנהנים (במקרה זה, מי שמונה לו אפוטרופוס), ייקבע נאמן אחד או יותר, שהוא אדם או גורם בעל חובות מוגברים ותפקידו לפעול למען הנהנים תוך שמירה והשבחה של נכסי הנאמנות, וכן ניתן לקבוע מנגנוני בקרה, דוגמת מינוי פרוטקטור שיהיה רשאי להחליף את הנאמן ככל שזה לא ימלא את תפקידו כהלכה או יחדל לשמש בתפקידו. במקביל חלות על הנאמן חובות דיווח על פי דין.[10]

ככלל נאמנות הינה מערכת הסכמית שאינה מוגבלת בזמן ושבבסיסה מקנה היוצר לנאמן נכסים, נותן בידיו הוראות כיצד לנהל את הנכסים וכיצד להקצות כספים לטובת הנהנה בהתאם למטרות הנאמנות. ככל שמדובר בנאמנות לטובת מי שמונה לו אפוטרופוס יש לקבוע תנאים לסיום הנאמנות, דוגמת פטירת בגיר שמונה לו אפוטרופוס או לחלופין הגעת קטין לגיל מסויים.

כך לדוגמא יורה היוצר לנאמן על השכרת נכס שהוקנה לנאמנות, על הפקדת כספים לחשבון נאמנות ואופני ההשקעה וניהול החשבון. היוצר יוכל להורות על הקצאת קצבה חודשית לנהנה, על הסדרת דיור מוגן או דיור של קבע ולהעניק לנאמן שיקול דעת רחב או מצומצם לענין הוצאות נוספות.

הן על נאמן והן על אפוטרופוס חלות חובות אמון מוגברות, שכן הם פועלים לרווחתם של אחרים. ואולם לנאמן קיים שיקול דעת רחב וחובת דיווח בדיעבד לעומת הגבלות שנקבעו בחוק לעניין אפוטרופוס כמו גם חובת דיווח קפדנית לאפוטרופוס הכללי.[11] לפיכך קבעה הפסיקה כי בהינתן התנגשות בין תפקידי נאמן לאפוטרופוס תגברנה חובותיו המוגברות של האפוטרופוס על חובותיו של הנאמן.[12]

ניתן להביע רצון בעניין אפוטרופוסות חליפית ובנוסף להקים נאמנות לטובת מי שמונה לו אפוטרופוס, ואולם אז יש לקבוע מה תהא מערכת היחסים בין האפוטרופסות והנאמנות. ככל שלא נקבעה היררכיה שכזו, בית-המשפט יקבע את הדרך היעילה והנכונה לניהול הדברים.

ביטוח חיים

בשלב התכנון העתידי מומלץ גם לבחון רכישת ביטוח חיים - מוצר ביטוחי שבמקרה של פטירת המבוטח מעביר תשלום פיצוי למוטבים (נהנים) שקבע המבוטח. ניתן לקבוע את צורת התשלום במקרה מוות כתשלום חד פעמי או כפיצוי המשולם כקצבה חודשית. ככלל, כאשר מדובר במוטבים שהם קטינים או חסרי ישע, סכום הפיצוי יועבר לידי האפוטרופוס שקבע בית המשפט. על כן יש לערוך ולעדכן את המסמכים המשפטיים (מסמך הבעת הרצון, כתב נאמנות וצוואה) בשילוב הוראות ייחודיות גם בעניין ניהול כספים אלה. גם בעניין זה מומלץ להיוועץ מראש עם עו"ד מומחה בתחום, ולייצר את המנגנון הנכון שיבטיח את הניהול המיטבי לנהנים.

לסיכום השיקול אם לערוך מסמך של הבעת רצון כמסמך נפרד או כחלק מצוואה או להקים נאמנות משתנה בהתאם לנסיבות האישיות. לשם עריכת מסמך הבעת רצון יש להעזר בעורך דין בעל הסמכה מטעם האפוטרופוס הכללי שיסייע לך לכתוב מסמך ברור ומקיף, שיבטיח את טובת מי שימונה לו אפוטרופוס בהעדרך.

ליצירת קשר ופרטים נוספים

[1] רשאים לערוך את המסמך הורה/יו של קטין, אפוטרופוס מכהן נוכחי שהוא קרוב משפחה (בן, בן זוג, הורה, אח, סב) של האדם לו הוא מונה כאפוטרופוס על ידי בית משפט ו"אפוטרופוס למעשה" - מי שדואג בפועל לענייניו של האדם במקרה שלא ניתן צו מינוי אפוטרופסות על ידי בית המשפט.

[2] סעיף 35 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כי בית המשפט ייתן עדיפות לאדם המתאים ביותר לטובת האדם ובענייני קטינים תינתן עדיפות לקרוב שהוא בן משפחתו של הקטין. בני המשפחה להם תינתן עדיפות הינם "אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, בן זוג או בת זוג של הורה".

[3] א"פ (משפחה קריות) 15124-11-09 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 06.04.2011).

[4] מעבר לגדרי מאמר זה יש לציין כי יהיו מקרים בהם ניתן לקבוע כי סוג מסויים של עניינים (לדוגמא הרכושיים) של הילד ינהל אפוטרופוס נפרד לענייני רכוש ולא ההורה האחר. יודגש כי מסמך הבעת הרצון לא יכול לבטל זכות טבעית של ההורה השני לשמש כאפוטרופוס ולא גובר על זכות זו.

[5] הדוגמא משמשת בכלליות ואינה מתייחסת לאמנת האג ולחלוקת סמכויות בעניין משפט בינלאומי-פרטי.

[6] סעיף 64 (ה) לחוק הכשרות קובע: "ערך אדם צוואה או מסמך הבעת רצון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייתן בית המשפט עדיפות למינוי מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי העניין, כאפוטרופוס לקטין ויורה לאפוטרופוס לפעול בהתאם להנחיות שבצוואה או במסמך הבעת הרצון, והכול זולת אם ראה שטובת הקטין לסטות מהם ובכפוף לאמור בסעיף 28 בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה האחר.

[7] סעיף 64א. לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות").

[8] סעיף 51 לחוק הכשרות. 

[9] סעיף 64 (א) לחוק הכשרות.

[10] סעיפים 7 ו-29 לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.

[11] כך לדוגמא סעיף 47 לחוק הכשרות קובע חובת אפוטרופוס לקבל את אישור בית המשפט לפני שיבצע פעולות שונות, או הגבלה על פעולות שיש בהן חשש לניגוד עניינים הקבועה בסעיף 48 לחוק הכשרות.

[12] בשא 12695/06 עזבון המנוח ג. ב. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי (פורסם בנבו, 16.04.2008).