עדכון צוואה - מתי ואיך

אדם עורך צוואה בתקופה כזו או אחרת בחייו, על בסיס הנסיבות המוכרות לו באותה תקופת זמן ובאופן המתיימר לצפות פני עתיד. עוברות השנים, הנכסים שצויינו בצוואה נמכרו ותחתיהם נרכשו נכסים אחרים או שנרכשו נכסים נוספים. יתכן ונולדו ילדים ונכדים נוספים. יתכן וחלילה חלו שינויים חיוביים פחות דוגמת סיום קשר זוגי, פשיטת רגל או התמכרות של זוכה ואולי אף פטירתו.

מומלץ למי שערך צוואה בעבר לחזור ולעדכן אותה אחת לתקופה, מדי 5-7 שנים, או בסמיכות לקרות אירועים אישיים ו/או רכושיים משמעותיים.

ככלל, מוריש רשאי לצוות חלק יחסי מעזבונו או מנה ספציפית ליורש.[1] כאשר רשימת הנכסים אינה מעודכנת ולא ניתנה הוראה ספציפית לנכסים החדשים שבאו תחת הנכסים שנמכרו, הרי שרכוש שאין הוראות ספציפיות לגביו יחולק לפי הוראות הירושה על פי דין, באופן שלכאורה שונה מכוונת המצווה בצוואתו ה"מקורית". לשם כך רצוי להורות בצוואה על סעיף סל (המכונה "מותר/יתרת הנכסים") המתייחס לכל נכס שלא צויין באופן ספציפי בצוואה.

מצב שונה הוא שינוי לרעה במצבת הנכסים. לדוגמא מצב בו מצווה הוריש לאחד מילדיו דירה אחת ולילד אחר דירה נוספת. לימים אותו מוריש, לטובת פיקדון שנדרש לטובת מעבר למגורים בבית דיור מוגן לדוגמא, מכר דירה אחת מהשתיים. אם לא שונתה החלוקה בין הזוכים בצוואה בהלימה למצבת הנכסים שהתעדכנה, הרי שיתכן וארעה "תאונה" תכנונית, ששינתה את כוונתו של המצווה ואחד הילדים לא ירש נכס ולו חלק מנכס כלל. על מנת  להמנע ממצב זה רצוי להוסיף סעיף ברירת מחדל: "במידה והנכס נמכר, שווי התמורה או הנכס החדש ילך ל..." או נוסח דומה לעניין יתרת תמורת הנכס (החזר הפיקדון לדוגמא) או לחילופין לתת הוראות חליפיות למצב בו יתרחש שינוי במצבת הנכסים.

עוד יש לתת את הדעת כי אם הורה המצווה על זכות כשלהי לטובת זוכה, דוגמת זכות מגורים לבן הזוג שנותר בחיים והנכס נמכר – זכות המגורים תתבטל עם מכירת אותו נכס. זאת כל עוד לא ניתנו בצוואה הוראות זהות לגבי נכסים חליפיים.

תשומת הלב היא כי אין מדובר רק בעדכונים ביחס שינוי בסטטוס נכסים פיזיים או יורשים, כי אם גם בעניין זכויות אחרות ונכסים אלקטרוניים, שמטבעם הם תלויי תקופה ומשתנים באופן תכוף יותר.

בד בבד כדאי להיות ערנים לשינויי חקיקה (דוגמת מס עזבון ככל שיוטל, או שינוי בשיעור מיסוי מקרקעין), שינוי בסטטוס המוריש (לדוגמא כניסה למערכת יחסים זוגית או מעבר למגורים מחוץ לישראל), שינוי בסטטוס של היורשים עצמם (לדוגמא התמכרות, אי כשירות וכניסה למצב של מינוי אפוטרופוס של הזוכה המצריכים הקמת נאמנות בצוואה), נטילת הלוואות ומתן מתנות כמו גם ריבים משפחתיים שעלולים לגרום לזוכים העמקה של הסכסוך. במקרה זה עדיפה "הפרדת כוחות", שתבוא לידי ביטוי בצוואה העדכנית.

כיצד מעדכנים צוואה

דרך המלך לעדכון צוואה הינה עריכת צוואה חדשה. זוהי הזדמנות טובה לא רק לעדכן את הנכסים ואולי זוכים חדשים, אלא לבחון האם השתנה מצבם של הזוכים ואולי חלוקה אחרת ביניהם מזו שבצוואה המקורית תיטיב עימם או תהלום יותר את כוונתו העדכנית של המצווה.[2] לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור הקובע כי שתי צוואות משלימות זו את זו ואינן סותרות. במקרה שם, מנוח ערך צוואה בפני נוטריון שהותיר את כל רכושו לאשתו ולאחד מבין אחייניו בהוראות יורש אחר יורש ולאחר 3 שנים ערך צוואה נוספת בפני אותו נוטריון ובה ציווה את תכולת הדירה ואת כספי חשבון הבנק לאשתו. באופן חריג, ועל אף שלא הוגשה התנגדות של יתר קרובי המוריש, התנגד בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לקיום 2 הצוואות וטען כי יש לראות בהן צוואות סותרות ולכן יש לקיים את הצוואה המאוחרת ואת יתר הרכוש לחלק על פי דין. בית המשפט בחן את הטענות וקבע כי על אף שעורך הצוואה לא רשם כי הצוואה המאוחרת הינה "צוואה משלימה" לצוואה הראשונה, הוא כן ערך את הוראת הביטול הסטנדרטית וקבע כי כל צוואה "המנוגדת בתוכנה לצוואה המאוחרת תהיה בטלה. מקרה זה מדגיש את לא רק לחשיבות של כל מילה בצוואה, אך גם את הצורך לערוך צוואות מתקנות ו/או משלימות באופן מפורש, וזאת על מנת לחסוך ליורשים הליכים משפטיים ארוכים ומייגעים.

אם אתם אנשים שלא משאירים בכל רגע נתון דבר ליד המקרה, קיימת באפשרותכם לערוך מסמך 'עזרה ראשונה' –מסמך שכותרתו "תוספת לצוואה", שיהיה ערוך בכל אחת מצורות הצוואה על פי הדין. אם כי אם בעניינים דחופים מדובר, סביר יהיה לבחור בצוואה בכתב יד,[3] וזאת עד לעריכת צוואה חדשה כדין.

חוק הירושה הישראלי אינו מציין באופן פוזיטיבי את האפשרות לערוך נספחים דוגמת חוקי ירושה אחרים[4] המכירים במסמך ה-codicil (קודיציל), אולם אלה משמשים פרקטיקה מקובלת גם בישראל. בדרך כלל הנספח אינו תחליף לצוואה אלא משמש כמסמך מבהיר או מסמך המכיל הוראות אופרטיביות שמשמשות את ההוראות הכלליות שפורטו בצוואה, אך ניתן להשתמש בו גם על מנת לשנות או לבטל הוראות בצוואה.[5]

"תיקון" צוואה

ככלל, אין זה מומלץ לתקן מהותית צוואה קיימת, אולם הדבר התקבל בפסיקה כאפשרות בנסיבות מסויימות.[6] בפסק דין שבו נדונה צוואה בעדים שהמצווה ערך בה תיקונים בכתב ידו , התייחס בית המשפט ללאקונה בחוק הירושה בו אין התייחסות מפורשת לעניין תיקונים לצוואה קיימת, במצב בו אין בכוונת המצווה לבטלה. יחד עם זאת נקבע כי התיקונים שערך המצווה באותו מקרה מהווים שתי צוואות נפרדות ועצמאיות, או לכל הפחות צוואה ונספח לצוואה שמתווסף בגוף הצוואה וכי "העובדה שקיימים יחסי גומלין בין שתי הצוואות, כשדברי המצווה "עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", אינה גורעת מן העובדה שלכל אחת משתי הצוואות יש בסיס עצמאי לכשרות, זה בעדים וזה בכתב יד, ובכך דיו על מנת לתת תוקף משפטי לרצונו של המצווה".

בפסק דין נוסף שעסק בתיקוני צוואה[7] ערך המנוח תיקונים בכתב ידו (ביחס למסת נכסיו ולזהות היורשים) על גבי צוואה נוטריונית. מהלך שעל פי עדות עורך דינו נעשה לשם חסכון בעלויות (על אף שדובר באדם רב נכסים ופילנתרופ רחב לב). השאלה שעמדה בפני בית המשפט היתה האם צירוף המילים המודפסות והמילים הכתובות יש בו כדי להוות צוואה כדין? בית המשפט קבע במקרה זה שכן.

יש לשים לב שהצוואות המתוקנות הנ"ל אושרו לקיום בערכאות הנמוכות והלכה מחייבת עדיין אין בנמצא. במאמר מוסגר, בתי המשפט נתנו פרשנות מוקשית לסעיפי החוק ולסמכותם לתקן פגמים באופן שאינו מספק וודאות ובה במידה יכולות היו צוואות אלה להיפסל.

מקרה הקיצון של צוואה לא מעודכנת – צוואה שנשתכחה

צוואה שנחתמה לפני אירוע משמעותי בחיי המצווה, כגון הולדת ילדים, נישואין, גירושין וכיוב', אינה בטלה באופן אוטומטי, אלא עשויה להתבטל על ידי בית המשפט ככל שהוגשה התנגדות (בין אם לצו ירושה ובין אם צו קיום צוואה). עם זאת, אם המצווה לא משנה את הצוואה על אף שינוי הנסיבות בחייו ובמרחק רב של זמן, היא עלולה להיחשב כ"צוואה שנשתכחה". המונח מתייחס "לצוואה שאדם ערך במהלך חייו, אך נסיבות חייו שהשתנו, פרק הזמן שחלף מאז שערך אותה, שינויים שחלו במערכת היחסים שלו עם קרוביו ועם היורשים מצוואתו האחרונה וכן האופן בו נהג לדבר על יורשיו ועל אופן חלוקת רכושו בשלב מאוחר יותר – מלמדים כולם כי שכח שערך אותה, וסביר ביותר כי לו היה זוכר את קיומה – ודאי היה מבטל או משנה אותה".[8]

בפני בתי המשפט נדונו מספר מקרים בהם צוואה ישנה, שלא שיקפה את אומד דעת המצווה בשל שינוי מהותי בחייו - בוטלה.

כך לדוגמא בוטלה צוואה עקב נסיבות חריגות בהן חלפו 34 שנים ממועד עריכת הצוואה ו-20 שנים ממות אשת המנוח ועד לפטירת המצווה. בצוואה הנחיל המנוח את ביתו לשימושה הבלעדי של אשתו וקבע כי לאחר פטירתה יעבור הבית לבעלותה הבלעדית של עמותת צדקה. זאת מבלי ניתנו הוראות חלופיות למקרה של פטירת האישה עוד בחייו. בית המשפט קבע כי ה"האפשרות שהמנוח לא זכר את צוואתו מתקבלת על הדעת".[9]

צוואה אחרת בוטלה לנוכח קביעת בית המשפט כי מטרת הצוואה שנערכה במהלך הליך גירושין של המצווה הייתה להגן על רכושו ולהקנותו לאחר מותו לאחיו תחת גרושתו, אולם ברבות השנים חלו שינויים רבים בחייו. הוא הקים משפחה חדשה ונסיבות הקניית רכושו לאחיו השתנו מקצה לקצה.[10] במקרה אחר ביטל בית משפט לענייני משפחה צוואה עקב התנגדות בן המנוח לקיומה מחמת הטענה שצוואת אביו “נשתכחה ממנו”.[11] הצוואה נערכה ע”י האב לטובת חמשת אחיו, בטרם נוצר קשר בינו לבין בנו, עימו ועם נכדיו שמר על קשר הדוק משך למעלה מ-24 שנים עד לפטירתו. בית המשפט קבע כי "לא ניתן להתעלם היה מהקושי בקיום צוואת המנוח שנערכה בכתב יד כ-32 שנה טרם פטירת המנוח ובהתעלם משינוי הנסיבות המהותי שחל נוכח חידוש הקשר בין המנוח ובנו... ושינוי מארג חייו הכולל של המנוח... נחה דעתי כי הצוואה בכתב יד שערך המנוח נוכח נסיבות מיוחדות במקום עבודתו ואשר נשמרה בקלסר מרובה מסמכים ובמקום לא נגיש, נשתכחה מליבו של המנוח". ואולם ערכאת הערעור[12] הפכה את פסק הדין ושם נקבע כי "לא ניתן לבטל צוואה ברורה שלא נפל בה כל פגם, באמצעות דוקטרינה שלא מעוגנת בדין" וכי "לא הוכח מעל לספק סביר שהצוואה נשתכחה".

לסיכום, על מנת שלא להותיר 'שוקת שבורה' ופתח לסכסוכים פנים משפחתיים שיכלו את עזבונכם בהליכים משפטיים, מומלץ אחת למספר שנים לבחון את תקפות הוראות הצוואה שנערכה בעבר. ככל שהשינויים בנסיבות חייכם רבים - אל תמתינו ואל "תנסו בבית", שכן התקלות עשויות להיות הרות גורל (או לפחות לעלות ליורשים בממון רב)- פנו לייעוץ משפטי אצל מומחה לעריכת צוואות וערכו צוואה עדכנית.

לעריכת צוואה ולפרטים נוספים

[1] סעיף 51(א) לחוק הירושה "ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה".

[2] הן מבחינת סיוע אפשרי לזוכים חלשים והן בהבטי מיסוי לזוכים חזקים.

[3] בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק הירושה, תוספת הצוואה תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תישא תאריך וחתימת המצווה.

[4] אנגליה וחלק ממדינות ארצות הברית לדוגמא.

[5] Laura-Dumitrana Rath Bosca & Bogdan Bodea, The Basic Elements of the Testaments in the English Legislation, 12 AGORA INT'l J. JURID. SCI. 11 (2018)

[6] ע"ז (משפחה ירושלים) 42450/99 ט' נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 11.07.2000).

בדין הזר נספח זה מכונה "Holographic codicil".

[7] ת"ע (משפחה חיפה) 21586-02-15 עיזבון המנוח ה' נ' ב' ז"ל ב' ז' ג' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון (פורסם בנבו, 15.10.2018).

[8] בהצעת חוק הירושה (תיקון – בטלות צוואה ישנה), התשפ"א-2021  הוצע לשנות את סעיף 36 לחוק הירושה (אופני ביטול הצוואה) להוסיף:

"(ג) חלפו למעלה מחמש עשרה שנים מאז ערך המצווה את צוואתו האחרונה ועד לפטירתו ובמהלך תקופה זו היה כשיר לשנות את צוואתו ולא עשה כן – רשאי בית המשפט, בהחלטה מנומקת, להורות כי הצוואה בטלה באם השתכנע כי הצוואה נשתכחה מהמצווה ואינה משקפת את רצונו האחרון."

[9] ת"ע 948-02-09 סלים עלימי נ' אליאס עלימי (פורסם בנבו, 12.05.2011).

[10] ת"ע 2640-06-18 פלונים נ' אלמונים (פורסם בנבו, 6.03.2020).

[11] ת”ע 1257-04-19 פלוני נ' אלמונים (פורסם בנבו, 30.9.2021).

[12] עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 55729-10-21 פלוני 1 נ' אלמוני (פורסם בנבו, 18.07.2022).