צוואה בעדים

צוואה בעדים,[1] היא אחת הדרכים הנפוצות והתקפות על פי חוק הירושה להבטיח את חלוקת רכושו של אדם לאחר פטירתו ובהתאם לרצונו. צוואה זו, היא אחת הצורות המקובלות בעולם.[2] מלבד המצווה, הרשאי לנסח את צוואתו בעצמו, רק עורך דין מוסמך לנסח צוואה בהיותה מסמך משפטי המנוסח עבור אחר. תהליך עריכת צוואה בעדים מבוסס על עקרונות ברורים: היא חייבת להיות כתובה, להיחתם בפני שני עדים, ולאשר את רצונו החופשי של המצווה. הליך זה מחבר בין המצווה, הכתב והעדים, ומטרתו להבטיח כי החתימה נעשתה מתוך בחירה חופשית, ללא השפעה חיצונית, וכי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.

הצהרת המצווה

מעמד חתימה על הצוואה בעדים אמור לכלול את הקראת הצוואה על ידי המצווה או בפניו. לאחר הקריאה/ההקראה על המצווה להצהיר כי "זו צוואתו". דרישה זו נועדה להסיר כל ספק בדבר גמירת דעתו ליתן לאותו מסמך נפקות משפטית של צוואה, קודם שיוסיף את חתימתו עליו. בהשאלה מדיני כשירות המצווה, ניתן לאמר שבהצהרתו מאשר המצווה כי הוא מודע לעובדה שהוא עורך צוואה, מודע להקף הרכוש אותו הוא מצווה, מודע לזהות היורשים ומודע לתוצאות הצוואה וכי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי.

בעניין עיזבון המנוח עבדאלנבי[3] העדים לא אישרו על פני הצוואה שהמנוח הצהיר לפניהם שזו צוואתו. התוצאה היתה כי בית המשפט לא שוכנע שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה "העדר הצהרת המצווה לפני העדים כי זו צוואתו, פוגמת, לכאורה, בגמירות דעתו של המצווה לראות במסמך זה משום צוואתו". אמנם נקבע שם כי היעדר אישור העדים בצוואה כי המצווה הצהיר לפניהם, הינו יסוד ראייתי, ל"פגם בהליך" הניתן לריפוי מכוח סעיף 25 לחוק הירושה ובלבד שאין לבית משפט ספק באמיתותה של הצוואה.

מי יכולים להיות עדים?

תנאי סף לכשרות העדים הם כי מדובר בבגיר שאינו פסול דין.[4] כמו כן נקבעה סנקציה של בטלות הוראות מזכות לטובת עדי הצוואה או בני/בנות זוגם. העדים יכולים להיות עורך הדין, צוות משרדו, שכנים או אנשים זרים. חשוב לבחור עדים שניתן יהיה לסמוך עליהם. רצוי כי פרטי ההתקשרות של העדים יצויינו בצוואה או במסמך נלווה, על מנת שליורשים תהיה יכולת לאתרם בקלות.

מה תפקידם של העדים?

ראשית להיות "כלי קיבול" להצהרת המצווה, שנית עליהם לצפות במעשה החתימה של המצווה. המלומד שילה[5] מוסיף כי מלבד זאת לא חלה על העדים חובה לבחון את כשירותו של המצווה לערוך צוואה.[6]  חתימת העדים נועדה לאשר את תקפות הצוואה ולשמש כעדות בבוא היום לבית המשפט כי ראו את המסמך ושמעו את דברי המצווה וכי המסמך שקיומו התבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפניהם.

לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של מנהל בית דיור מוגן שביקש לקיים צוואתה של דיירת ערירית בבית הדיור המוגן.[7] בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מנהל בית הדיור המוגן ניצל את המנוחה והיה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה. עדי הצוואה, שהיו עובדי בית הדיור המוגן וכפופים לאותו מנהל, נבחרו על ידו "בקפידה, על מנת שיישמרו לו אמונים, יעשו כדברו, לא ישאלו שאלות מיותרות ולא ישתפו אחרים בעניין זה. המערער בחר עדים "נוחים" שלא ידווחו למי מהנהלת המוסד על מה שנעשה". עורכת הדין שערכה את הצוואה נמנעה מלחתום כעדה לצוואה "ותירוצה שלא הייתה לה חותמת, נסתרה". עוד עלה מעדות עדי הצוואה בבית המשפט כי נפלו פגמים בהליך החתימה שהיה מהיר (ובעמידה), מבלי שהמנוחה תקשרה עם העדים, מבלי שאחת מעדות הצוואה היתה מודעת לתוכנו של המסמך, וכי הם אינם זוכרים שהמנוחה חתמה בפניהם. "מאחר שנקבע שהמנוחה לא הצהירה בפני העדים שזו צוואתה ולמעשה לא אמרה באוזני העדים דבר, נפל פגם בצוואה מאחר שלא התקיים הרכיב הנדרש שבו על המצווה להצהיר בפני העדים שזו צוואתו... מכאן, שבמקרה שבו המצווה לא הציג את הצוואה בפני העדים ולא אמר להם שזו צוואתו, לא מתקיים מרכיב יסוד ואין בפנינו צוואה. ומכאן שבוודאי לא ניתן לקיימה".

כדברי המלומדים ש' שוחט, מ' גולדברג, י' פלומין:[8] "הדרישה להצהרת העדים שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה באה כדי להעמיד את המצווה ואת העדים על רצינות המסמך והמעמד, ולהפנות את תשומת לב העדים שעליהם לוודא כי המוריש מבין היטב שהמסמך שעליו הוא חותם הוא צוואתו שלו והוא רוצה בו".

אפשר להסתפק בעד אחד?

בפרשת אהרוני[9] קבע בית המשפט העליון כי "אכן, הדרישה כי המצווה הביא את צוואתו בפני שני עדים היא דרישת סף. משמעותה המעשית היא כי על בית המשפט להיווכח כי המצווה הציג לפני עדים את צוואתו, והללו – שראו את המסמך ושמעו את דברי המצווה – מצהירים (או מעידים) לפני בית המשפט כי המסמך שקיומו התבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפניהם".

במקרה של ע"מ[10] דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישה אחותו של מוריש ערירי לקיום צוואה בה הוריש לה המנוח את כל רכושו. בית המשפט המחוזי קבע כי הצוואה אינה תקפה מכיוון שהנסיבות הצביעו על כך שהמצווה הציג בפני עד אחד בלבד את צוואתו תוך הצהרה כי זו צוואתו, ותנאי היסוד לפיו "המצווה הביאה בפני שני עדים" – לא התקיים. 

חתימת העדים

החוק קובע כי העדים "יאשרו בחתימתם" את הצהרת המצווה וחתימתו "באותו מעמד". מכאן ניתן להסיק כי על העדים להיות בצוותא חדא עם המצווה ואחד עם השני. ואולם סעיף 25 לחוק, הקובע את הדרישות המינימליות של צוואה בעדים, לא מצויין כי מעמד החתימה המשותף הינו תנאי סף.

לדברי המלומד ש' שוחט בספרו פגמים בצוואות (2016): "אם המרכיב הקונסטיטוטיבי בצואה בעדים הוא נוכחותם של שני עדים אשר אמורים להעיד כי המסמך הנחזה להיות צוואתו של המנוח הוא אכן צוואתו, יש לדרוש שהצוואה תערך בפני שני עדים, וגם אם לא תחתם לפחות יביא המצווה את צוואתו ויציגה בפניהם כצוואתו...חתימת המצווה או חתימת העדים (או כולן גם יחד) על פני הצוואה הינן בגדר "רכיבים דינמיים", ובית המשפט יכול להתעלם מהעדרן אם אין לו ספק כי המסמך הנחזה להיות צוואה אכן משקף את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה."  

בהעדר קביעה פוזיטיבית של המחוקק, הפסיקה אינה אחידה.

בעניין עבדאלנבי[11] נפסלה צוואה בין היתר מאחר והמצווה לא חתם על פני הצוואה במעמד אחד מהעדים. בעניין עזבון מ"ג[12] קוימה צוואה על אף שעדי הצוואה לא חתמו עליה בצוותא, אלא המצווה חתם במעמד עד אחד ואילו העד השני חתם מספר שעות מאוחר יותר (שלא בנוכחות המצווה ומבלי שהצהיר בפניו כי זו צוואתו). בית המשפט קבע כי "מבט כולל על התמונה השלמה מלמד כי הליך זה שמחבר בין שלושת מרכיבי היסוד - מתקיים בענייננו... באשר לחתימת העדה עו"ד ס', אין חולק כי מרכיבי היסוד מתקיימים. באשר לחתימת העד י', הגם שהשתלשלות האירועים איננה מקובלת בעריכת צוואה בפני עדים, יש לראותה כעונה על דרישת הסעיף כי המנוח הציג לפני שני העדים את צוואתו (הגם שלא באותו המעמד), והללו שראו את המסמך והבינו מהמנוח כי מדובר בצוואתו, העידו בפני בית המשפט כי המסמך שקיומו התבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפניהם."

האם ניתן להחתים עד בהיוועדות חזותית?

באנגליה בעקבות מגפת הקורונה, תוקן חוק הצוואות (בהוראת שעה שהיתה בתוקף עד ל-31.01.2024), כך שניתן היה לחתום על צוואה בעדים באמצעות שיחת וידאו מוקלטת. זאת כל עוד החותם ושני העדים נמצאים בקשר עין ברור ויכולים לראות זה את זה ואת פעולותיהם. בישראל החל מתקופת הקורונה אפשרית חתימה בהיוועדות חזותית רק על תצהיר בהתאם לפקודת הראיות לעניין עדות בבית משפט.[13] סוגיית חתימת עדי צוואה בהיוועדות חזותית טרם נדונה והובהרה, הגם שניתן כי המצווה יצהיר בפני העדים כי "זו צוואתו" וכי הם יצפו בו חותם על הצוואה באותו מעמד.

מה קורה אם עד הצוואה הלך לעולמו?

ככלל, ככל שהצואה נערכה ונחתמה ומשקפת את רצונו של המצווה הכשיר, מדובר בצוואה תקפה, ואין לעד "תפקיד" לאחר שנחתמה. כל זאת כל עוד לא הועלתה התנגדות לקיום הצוואה, שאז לעד ייתכן תפקיד "ראייתי" במסגרתו יעיד בבית המשפט על הליך החתימה. לאחרונה דווח על תפיסתם של חשודים בזיוף צוואות אנשים עריריים, מתוך כוונה להשתלט במרמה על רכושם וכספם של המנוחים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. החשודים עשו זאת תוך שהם בחרו לזייף צוואות שגם עדי הצוואה הלכו לעולמם.

כללית מומלץ לבחון את הצוואה אחת למספר שנים ולעדכן אותה בהתאם לשינויים במצבת הנכסים והיורשים, ועל הצוואה החדשה יחתמו עדים אחרים.

לסיכום

כעורכת דין המתמחה בעריכת צוואות בעדים, אני מקפידה על מעמד טקסי ומכובד, לצד עמידה קפדנית בדרישות החוק. צוואה שנערכת באופן מקצועי ומדויק תמנע מחלוקות עתידיות ותבטיח שרצונכם יכובד. 

צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ אישית.  

[1] סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

[2] מאחר שלכל מדינה יש כללים משלה בנוגע לצוואה בעדים, כולל תנאי הסף והשלכות אפשריות לחריגה מההליך, חשוב לוודא שהצוואה עומדת בדרישות המדינה הרלוונטית. לכן, מי שעורך צוואה בעדים בנוגע לרכוש בחו"ל מומלץ שיפנה לייעוץ משפטי במדינה שבה נמצא הרכוש, כדי להבטיח את תוקפה המשפטי.

[3] ת"ע (משפחה תל אביב-יפו) 10720/01 עזבון המנוח עבדאלנבי מאיר ז"ל נ' חיים לאה (פורסם בנבו, 23.01.2007). אמנם נקבע שם כי היעדר אישור העדים בצוואה כי המצווה הצהיר לפניהם, הינו יסוד ראייתי המעיד על "פגם בהליך" וזה ניתן לריפוי מכוח סעיף 25 לחוק הירושה ובלבד שאין לבית משפט ספק באמיתותה של הצוואה.

[4] סעיף 24 לחוק הירושה קובע כי "קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים".

[5] שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (כרך א, 1995), עמ' 191.

[6] ע"א 142/80 לאה מירסקי נ' מנחם מירסקי ואח', פ"ד לה(2) 155, 158 נקבע כי "תפקיד העדים הוא לאשר על פני הצוואה... אין זה מתפקידם לבדוק תנאים נוספים לקיום צוואה".  

[7] עמ"ש 78000-05-24 בועז אפגין נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' (פורסם בנבו,  17.02.2025).

[8] דיני ירושה ועיזבון (2005), עמ' 75.

[9] דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני (פורסם בנבו, 2005).

[10] בע"מ 10223/17 ע.מ. נ' ר.ב. (פורסם בנבו, 8.04.2018). 

[11] שם.

[12] ת"ע (משפחה חיפה) 13891-01-14 עזבון המנוח מ' ג' ז"ל נ' י' ג' (נבו 31.01.2018).

[13] https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/online-authentication-adam-terms-of-service/he/affidavit_confirmation_resolution_august_2021.pdf 

בתנאים המצטברים הבאים: א. הצהרה בכתב חתומה על ידי המצהיר ב. ההצהרה ניתנה לאחר שהמצהיר הוזהר על ידי המזהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. ג. דבר מתן האזהרה אושר על ידי המזהיר על פני התצהיר.