אל תשכחני - על תרומות ושמות

שמתם לב כי במרחבים הציבוריים אנו מוקפים במונומנטים הנקראים על שמם של אנשים? כאלה הם שמות מדינות וערים (וושינגטון, לנינגרד), שמות רחובות, נמלי תעופה (בן גוריון, לה גווארדיה), מבני ציבור (מרכז פומפידו, מרכז לינקולן), ומונומנטים ארכיטקטוניים (שער טיטוס, מגדל אייפל). אולם קיימת גם אפשרות 'לרכוש הנצחה' במרחב הציבורי באמצעות תרומה ייעודית להקמת מבנה-אתר לטובת הציבור, אשר כחלק מתנאיה "מצמידה" את שם התורם לנכס הנתרם. כפי שתאר מארק טווין את תרומותיו של אנדרו קרנגי:[1]

"He has bought fame and paid cash for it... arranged that his name shall be famous in the mouths of men for centuries to come".[2]

בין אלה נמנים מבני ציבור דוגמת מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק ובבילבאו, כיכר ספרא בירושלים, מרכז סוזן דלאל בתל-אביב, כמו גם מבנים בבתי חולים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד.

ככל זכות, גם הזכות להנצחת השם אינה נצחית. לראייה, שמות רחובות מתחלפים, ערים משנות את שמן ואף ארצות נקראות בשמות חדשים.[3] אולם האם קיימות נורמות להנצחה ש"נרכשה" בתמורה לתרומה?

שמות במרחב הציבורי בישראל

פקודת העיריות ופקודת המועצות הציבוריות (לעניין רשויות מקומיות)[4] מטילות חובה על רשות מקומית לקרוא בשמות "לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או (ש)תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך... ותדאג לקביעתם במקומות בולטים...". ועדת שמות עירונית, המורכבת בעיקר ממומחים מקצועיים, דנה בהצעות, ולאחר הליך בדיקה מועבר השם לאישור מועצת העיר. מרבית שמות הרחובות ניתנים כשנתיים לאחר מותם של אותם אישי ציבור או אנשי רוח, כהוקרה על פועלם ותרומתם ליישוב המדובר ולחברה הישראלית בכללותה.[5]

אל מול שמות הניתנים כהוקרה, קיימת כאמור אפשרות לקריאה של מבני ומתקני ציבור על שם תורמים. ההנצחה כרוכה במתן תרומה, ולעיתים העירייה או המוסד מעניקים מִמּוּן תּוֹאֵם (Matching)[6] של עד 50% מגובה הפרויקט. גם במרחבים הפתוחים בישראל ניתן לרכוש הנצחה. כך מציעה הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הקדשת יערות וכן הקמת פינות מרגוע מנציחות באתריה ברחבי הארץ.[7]

תרומות שם ונכסי נחלת הכלל

במבנה החברתי-כלכלי כיום המדינה מנהלת עבור הציבור את נכסי הכלל (commons), בשאיפה למקסום אופטימלי ומתוך התחשבות בצרכי ההווה והעתיד של המרחב הציבורי. היזם פיטר בארנס מציע כי ניהול זכויות הקניין המשותפות ייעשה בידי נאמנויות של נכסי נחלת הכלל (property common trust) שיפעלו לפי מספר כללים, תוך הצבת האינטרסים של הדורות הבאים בראש סדר העדיפויות.[8] הפעיל החברתי בולייר מציע עקרונות לניהול נחלות-כלל הכוללים מחויבות של המדינה למנוע הפרטה של נכסי הכלל.[9] לטענתו, האזרחים השותפים לנחלת הכלל זכאים למידע מלא בנוגע למשאב ולאופן ניהולו וכן רשאים להשתתף בהליך קבלת ההחלטות. ניתן לראות בהצמדת 'תג מחיר' לתרומת-שם כהפרטה בפועל של הנכסים הנתרמים. ניתן אף לראות במבנים "מקבלי השם" נכסים בעלי ערך כלכלי בשל היותם נראים לעין כל וכי נועדו לשימוש הציבור הרחב ומכאן שהם בעלי שיעור חשיפה גבוה.

יש הטוענים שכאשר תורמים בעלי הון מקבלים "זכות לשם", הם זוכים ל"נסיעה חופשית" על מוניטין הקשור לאותו נכס ציבורי, וכן כי מתן שמות מהווה במובן מסוים "מיקום בתשלום".[10] הבט בעייתי נוסף, מתקיים כשתורם-שם נקלע לשערוריה ציבורית נושאת קלון. לאחרונה על לכותרות המקרה של הסרת שמה של משפחת סקאלר מהפאקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב לאור מעורבות המשפחה במגיפת ההתמכרות לאופיאודים. בשל מקרים מסוג זה בארצות הברית[11] ובבריטניה[12] הנהיגו מחוקקים מקומיים בדיקות נאותות שנועדו להבטיח כי שמות במרחב הציבורי יוענקו תחת שבט ביקורת קפדני ולא רק בהתאם לגובה התרומה.[13]

הרציונלים לתרומת שם האינטרס הציבורי - פיתוח משאבים

פילנתרופיה הינה מרכיב מרכזי בפיתוחה של חברה אזרחית. ככלל, בידי הציבור כקבוצה קיימים אמצעים בהקף מוגבל, עליהם אמון הגוף המבצע (מדינתי/מקומי) לחלק כשרותים לציבור כולו. אולם גם מדינות בעלות תשתית כלכלית איתנה, אינן מסוגלות לספק את מלוא הצרכים של כלל תושביהן והן מתעדפות את התקצוב בהתאם לסדרי עדיפויות משתנים. לרוב יתמלא החלל התקציבי באמצעות פילנתרופיה המממנת את פועלם של גופים חוץ-ממשלתיים, קרי המגזר השלישי (המגזר אזרחי).

מי שומר על האינטרס הציבורי?

לפי פקודת מס הכנסה,[14] תרומה בישראל מזכה את התורם בהטבת מס. הטבה זו משיתה בפועל על הציבור את 'סיבסוד' התרומה בכך שנגרעת הכנסה ממיסים המיועדת לתקציב המדינה.

בהקשר זה יש לציין כי התרומה מותרת לניכוי רק באם מועברת לאחד מכ-5,000 ארגונים מוכרים, ובכך מצמצמת בפועל את האפשרויות לארגונים חדשים שאינם מוכרים להיות מועמדים לתרומות-שם.[15] במצב בו תורמים ממשיכים להעניק תרומות למען הנצחת שמם, יכולה הממשלה להמשיך ולצמצם פיתוח אתרים ציבוריים ובפועל להשית על תורמים חובה הנובעת מתפקידה. אפיק ביקורתי נוסף הינו יחסי גומלין עמומים בין תורמים לאנשי הדרג הפוליטי הכללי והמוניציפלי בפרט. יש הרואים בנגישות זו יתרון ויש החוששים מהדרך בה עלולים הפילנתרופים להשתמש בקשרים אלו,[16] כפי שנמצא לדוגמא בפרשת לופליאנסקי.[17]

לשם הגנה על "טוהר התרומות" פרסם משרד הפנים נוהל לאישור גיוס וקבלה של תרומות על-ידי רשויות מקומיות. הנוהל נועד להסדיר את ההליך "ולעגן עקרונות ראויים לאישור תרומות כאמור, אשר יבטיחו מינהל תקין ושמירה על טוהר המידות".[18] [19] מביקורת ציבורית על הנוהל[20] עולה כי חלק מהעיריות הפנו את התרומות לעמותות גופים מטעמם (דוגמת קרן ירושלים), ובכך מייתרות את בדיקות הנאותות ואת שקיפות המידע בגין תרומות אלו.[21] לאקונה נוספת ביחס למרחב הציבורי היא שברחבי המטרופולינים קיימים "איים" של גופים פרטיים, דוגמת אוניברסיטאות ובתי חולים אשר נוהל זה אינו תקף לגביהם ונהליהם הפנימיים, באם קיימים, אינם חשופים לביקורת ציבורית.

טעם לפגם נוסף עולה מכך שמנהלי גופים מובילים בשרות הציבורי מקדישים זמן רב לגיוס תרומות.[22]

לשולי הדיון מתווספת המגמה של עיצוב גרנדיוזי של הבניינים, המעוצבים בשיתוף פעולה הדוק עם התורמים, ושנועד לייצר בולטות ומוניטין. ספק אם הציבור יוצא נשכר מכך, בעיקר לנוכח עלויות התפעול והתחזוקה הגבוהות המושתות עליו.

אינטרס התורם - "ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר".[23]

בהגדרה המילונית[24] פילנתרופיה הינה פעולה של אהבת אדם, והפילנתרופ הינו אדם נדיב התורם מכספו לצדקה. אלטרואיזם (זולתנות)[25] מוגדרת כנדיבות יתרה מתוך העיקרון שטובת הזולת קודמת לטובה העצמית. בעוד חלק מועט מהתורמים מונעים ממטרות אלטרואיסטיות בלבד, רובם מונע גם ממניעים תועלתניים ותרומות-השם מעניקות מענה הולם למניעים אלה. במחקרים אודות תורמים גדולים הפועלים בישראל עולים המניעים לתרומה הבאים: 1) הזדהות קולקטיבית ופטריוטית; 2) מיסוי ומיצוב עסקי; 3) הרצון "להחזיר לחברה"; 4) לחץ של עמיתים בסביבה החברתית וניסיון להדמות להם; 5) הנאה מהנתינה וצורך במעורבות חברתית; 6) מסורת משפחתית; 7) תחושת שייכות ואחריות של התורם לסביבתו.[26] [27]

לפעילות פילנתרופית יש השפעה חיובית על התורם בכך שהיא מאפשרת לו לבטא את ערכיו ולתמוך בנושאים חשובים בעיניו ואף להשפיע על סדר היום הציבורי. הכלכלן Andreoni טבע את המונח "Warm Glow", המתאר את התחושות הפנימיות החיוביות הללו.[28] Posner מכנה זאת "סמל סטטוס" שאינו מציין עושר בלבד אלא נדבנות, ובכך תרומת השם מעניקה מעמד חיובי מיוחד.[29] יש ותרומות-השם אף תובלנה את התורם לקבלת תפקיד ייצוגי במועצת המנהלים של הגוף הנתרם ואף לקבלת כיבודים שונים. כך זכו תרומות השם לכינוי ה"גרפיטי של המעמד הפילנטרופי" ונטען אף שהן 'אמצעי למיתוג אישי'.[30] אך למרות המימד התועלתני אין להתכחש להבט הסנטימנטלי[31] והרצון לייצר "חותם אישי" זכיר, כדברי הפילנתרופ הבריטיLloyd Dorfman :

"Maybe my great great grandchildren will look at this and take pride in what we did".[32]

ובסוף היום, על אף הביקורת יש לזכור כי הנהנה העיקרי מהתרומה הוא הציבור בכללותו.

[1] קרנגי הקים כ-1600 ספריות ציבוריות ואוניברסיטה הנושאות את שמו. [2]Mark Twain in EruptionAbridged, Annotated (1968). [3] לדוגמא לנינגרד אשר חזרה לשמה – סנט פטרסבורג. [4] פקודת העיריות [נוסח חדש], סעיף 235א (ב), פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], סעיף 24א1. [5] בעבר ניתנו שמות רחובות למתי מעט אנשים בעודם בחייהם: דיזינגוף, בוגרשוב. בשנים האחרונות קרו מספר מקרים בהם נקראו רחובות על שם אנשים חיים (אור יהודה לדוגמא). [6] תקצוב תואם. במקרה זה של הרשויות המקומיות על ידי המדינה. [7] תרומת-שם, לחורש בן 3,000 עצים בגובה 96,000 ₪, מזכה את התורם בשלט ובהקדשה בספרי הכבוד של קק"ל ובנוסף מבטיחה טקס "מכובד ומרשים". www.kkl.org.il/donation-and-dedication/suggested-dedications-and-donations/ (24.03.2019). תרומות-השם קבועות בסעיף ז'(2) בתזכיר ההתאגדות של החברה. [8] P. Barnes, Common Wealth Trusts: Structures of Transition, Aug 2015. www.greattransition.org/publication/common-wealth-trusts [9] www.bollier.org/category/tags/commons-strategies [10] בישראל תרומות-שם עדיין מיוחדות למבנים לטובת הציבור. בארה"ב מוצעות זכויות-שם בתשלום עבור פארקים, גשרים, תחנות רכבת ועוד, כאשר ההסכמים מנוסחים כחוזי חסות-פרסום. A. Macpherson,Selling Saskatoon: The city, corporations and the rise of the naming rights deal (9.04.2016). thestarphoenix.com/business/local-business/selling-saskatoon-the-city-corporations-and-the-rise-of-the-naming-rights-deal (9.04.2019). K. Klein, For Sale: Transit Naming Rights (10.01.2019). 360.advertisingweek.com/for-sale-transit-naming-rights/ (9.04.2019). [11] אוניברסיטת פן הסירה שם תורם שהואשם בתקיפה מינית. www.34st.com/article/2018/12/upenn-naming-renaming-wynn-commons-bill-cosby. אוניברסיטת מיאמי הסירה שם תורם שהורשע בהונאה. בעקבות המקרה, הוחלט שעל כל ארגון המתעתד לקרוא בשם אדם לערוך בדיקות רקע . J. David, The Trouble With Naming Rights (4.12.2013) www.huffpost.com/entry/the-trouble-with-naming_b_3044809 .(8.04.2019) . [12] הקפאת תרומות מקרן סאקלר בשל תרופה הנמצאת בחקירת רשויות הבריאות. J. Pickford ,In name only — the politics of naming rights and the arts, Financial Times (5.04.2019). www.ft.com/content/22eca63e-55fd-11e9-91f9-b6515a54c5b1.(9.04.2019) . [13] לעניין מקורות מימון תרומות פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון מסמך "ניצול ארגונים ללא כוונת רווח למטרות הלבנת הון ומימון טרור – דגלים אדומים" ובו אינדיקציות לתרומות מעוררות חשד. www.justice.gov.il/Units/HalbantHon/docs/Organization.pdf [14] סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש[. התורם רשאי לנכות 35% כנגד תרומתו עד לתקרה שנתית. [15]חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, ס"ח 61(ב)(1) [16] מ.אלמוג-בר וזיכלינסקי "הסיכה שצריכה לעצבן את הפיל": יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לממשלה בפיתוח מיזמים חברתיים" סדרת מאמרים חוברת 10 (2010). [16] ד. מישורי "שילוט ושליטה במרחב הציבורי: עתירת "פעולה ירוקה" נגד שלטי פרסום בנתיבי איילון כמאבק על נחלת הכלל", מעשי משפט א' (2009(. [17] ראש עיריית ירושלים ומייסד עמותת "יד שרה" ואחרים הורשעו בקבלת תרומות, חלקן תרומות-שם לארגוני צדקה כשוחד. עפ 4456/14 אביגדור קלנר נ' מדינת ישראל. [18] סעיף 1, נוהל לאישור גיוס וקבלה של תרומות על-ידי רשויות מקומיות, חוזר המנהלת הכללית (2016). [19] סעיף 7 בנוהל מעניק פטור מתנאי הנוהל לעניין תרומות-שם אם ערכה הכלכלי גבוה במידה ניכרת מן התועלת העשויה לצמוח לתורם ממגעיו עם הרשות המקומית. [20] ט. שניידר "תרומות בסך 324 מיליון שקל עברו לרשויות המקומיות ללא פיקוח וללא בקרה בתוך שנתיים" גלובס (29.10.2018) www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001258484 (2.04.2019). [21] עו"ד רותם בהרב מהלשכה המשפטית של עיריית תל אביב-יפו מסרה כי בתיקון 2012 להסכם בין קרן תל-אביב לפיתוח לבין העירייה מקבלת עליה הקרן את הנוהל. שיחה טלפונית 2.04.2019. [22] לדברי פרופ' ביאר כ-30% מזמנו מוקדש למשימה. לעיל ה"ש 27. [23] יורם טהרלב, "היה לי חבר היה לי אח". [24] מילון ספיר. [25] שם. [26] כהגדרת נציגת משפחת תורמים מהגדולות בישראל "עושר בא עם מחוייבות", או כדברי קרנגי: "The man who dies thus rich dies disgraced.” Andrew Carnegie, The Gospel of Wealth [27] ה.שפר "תרומה ומגדל" מוסף כלכליסט 19.4.2012. www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568543,00.html (26.02.2019).www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568543,00.html (26.02.2019). [28] J. Andreoni, Impure Altruism and Donations to Public Goods: A Theory of Warm-Glow Giving, The Economic Journal. 100: 464–477, 1990. [29] E. Posner, Altruism, Status, and Trust in the Law of Gifts and Gratuitous Promises, Wisconsin Law Review 567 (1997). [30] C. Isherwood, The Graffiti of the Philanthropic Class, The New York Times, 2.12.2007. www.nytimes.com/2007/12/02/theater/02ishe.html (7.04.2019). [31] דוידסון, תורם השם למגדל האשפוז בהדסה, מתואר כמי שנזכר בקשר המשפחתי להדסה "וכשהזיכרונות האלה צפו אצלו, בגילו, הוא החליט לעשות 'naming gift' לאמא שלו".