השתתפתי לאחרונה בהרצאה מעשית בשימוש בטכנולוגיית AI. מצד אחד - הקידמה מבורכת והפוטנציאל אינסופי. מנסחים פניה/שאילתא קצרה ותוך זמן קצר ביותר מקבלים מענה בפלט מעובד, אותו ניתן לשכלל ולדייק במספר פניות נוספות. נפלא לעריכת פוסטים לא מחייבים, אולי גם לתמצות מאמרים ארוכים ונח לתמלול קבצי אודיו של פודקסטים או סרטים. דרך משובחת לחסוך זמן ולקבל השראה במקום בו מדובר בשימוש אישי לא מחייב.
מצד שני – יזהר המשתמש!
לכאורה, תוך שימוש ב-AI כל אחד יכול לנסח לעצמו מסמך משפטי ולשגות באשליה שהנה הוא "חוסך" עלויות משפטיות. אבל אליה וקוץ בה, במצב הבוסרי בו הכלי הטכנולוגי הזה נמצא – אין לדעת האם התוצאה מתבססת על מקורות אמינים ועדכניים (בחלקם המקורות מעודכנים עד לשנת 2021 וללא חיבור למנועי חיפוש באינטרנט), או מה הם מקורות המידע ועקרונות הלמידה ששימשו את מערכת ה-AI לצורך עריכת המסמך. אין לדעת גם מהי מידת "התאמת" התוצאה לשפה העברית ומעל לכל מהי מידת התאמתה לדין בישראל. הכלים הקיימים אינם מהווים תחליף לידע ולנסיון מקצועי, להבנת החוק והפסיקה, לאסטרטגיה המשפטית והבנייתה ובוודאי שלא ניתן להסתמך עליהם מבלי לבחון את הדברים בעין מקצועית.
השבוע הובאה לידי צוואה בכתב יד שערך מצווה שזה מכבר הלך לעולמו. צוואה בכתב יד הינה צוואה כשרה לחלוטין כל עוד היא ערוכה במלואה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך וחתומה בחתימתו.[1] הפסיקה קבעה כי מרכיבי היסוד ("רכיבים קונסטיטוטיביים") של צוואה בכתב יד הינם קיומו של מצווה והיות הצוואה כתובה בכתב ידו[2] ואילו יתר הפרטים ניתנים להשלמה על ידי בית המשפט ובלבד שאין ספק באשר לאמיתות הצוואה.
הצוואה נשאה תאריך וחתימת המצווה ונחזתה אף לכתובה בכתב ידו של המצווה. אולם חלק מהוראותיה היו סתומות, ולא ניתן להבין מהן מה היה רצונו האמיתי של המנוח שלמרבה הצער ”אין הוא יכול עוד להעיד על כוונותיו".[3] בצוואה נפלו פגמים נוספים, שלשם ריפויים ולשם איתור כוונת המצווה יידרשו ככל הנראה הזוכים לפנות לבית המשפט ולנהל הליך משפטי.[4] בסופו של יום יקבע בית המשפט האם הצוואה כולה תקפה או האם יש לפסול רק את ההוראות הסתומות בה וכן יקבע כיצד יחולק העזבון. ועוד, הפגמים בצוואה "חושפים" אותה ל"תקיפה" (התנגדות) על ידי יורשים על פי דין שאולי חשים מקופחים מהוראותיה.
אם היה אותו מצווה פונה להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בדיני ירושות וצוואות, ניתן להניח שלאחר מלאת ימיו רשם הירושות היה נענה לבקשת הזוכים לצו קיום צוואה והיה נמנע מהם הצורך לנהל הליך משפטי. כך, הוצאה ראשונית סבירה על ניסוח צוואה מדוייקת ונטולת פגמים היתה מונעת הוצאה כפולה ומכופלת (במקרה הטוב) על ניהול הליך משפטי. וכל זאת במצב בו הזוכים נמצאים ביחסים תקינים. כי ככל שהם אינם כאלה, ההוצאה לא רק שתהא גבוהה יותר אלא שמשך ההליך המשפטי יהיה ארוך פי כמה[5] והמחירים המשפחתיים והנפשיים בהתאם.
ונחזור לשימוש בטכנולוגיית AI.
במצב כיום אין להסתמך על הטכנולוגיה לשם עריכת צוואות. לטכנולוגיה אין (כרגע) את הידע המשפטי הנדרש. אין לדעת מהו מודל העבודה של מערכות ה-AI ועל איזה בסיס נתונים הן מסתמכות. בענייני צוואות במיוחד יש לוודא כי מתקיים "אופיו הצוואתי" של המסמך,[6] בנוסף יש לבחון האם מתקיימת "גמירות דעת" של המצווה, ככל שהסתמך על מקור חיצוני ללא הבנה מיטבית של הוראותיו. הטכנולוגיה גם אינה ערוכה לדעת האם היתה השפעה בלתי הוגנת על המצווה על ידי אחד או יותר מהנהנים, וכן אם למצווה קיימת כלל כשירות לצוות.[7]
במסמך שפורסם לאחרונה על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת[8] נכתב כי "שימוש מושכל בכלי בינה מלאכותית יוצרת – כזה שאיננו מסתמך עליה באופן בלעדי ובוחן אותה באופן ביקורתי – יכול לייעל ולקצר תהליכי עבודה, למידה ויצירה ולהקנות אפשרויות חדשות למשתמשים. עם זאת, שימוש לא מיומן, לא מבוקר או שימוש לרעה עלולים להוביל לתוצאות שליליות".
נקודה נוספת וחשובה להתייחסות היא כי אין בנמצא הגנה מספקת[9] על פרטיות המשתמשים במערכות AI. כך, מסמכים שנערכים באמצעות AI, על תוכנם הרגיש, עשויים למצוא עצמם "מאמנים" את המערכות או משמשים כבסיס מידע למשתמשים אחרים.[10] לשם שיפור ההגנה, מומלץ לקרוא בעיון את הצהרות הפרטיות של המערכת בה אתם משתמשים וכן לעדכן את הגדרות הפרטיות של המערכת בהתאם להעדפותיכם.
פן נוסף להתייחסות הוא שאין הטכנולוגיה חבה באחריות מקצועית כפי שחלה על אדם או גוף המספק שירות מקצועי.[11] זאת מאחר ומדובר בטכנולוגיה המבצעת משימות באופן אוטומטי, ללא התערבות אנושית.
לסיכום, שימוש בכלי בינה מלאכותית יכול לשמש לכל היותר כ'מקור השראה' לעריכת צוואה. אולם, לשם ניסוח מסמך משפטי מחייב ומוגן ככל הניתן, מומלץ להסתייע באנשי המקצוע המומחים לעניין.
[1] סעיפים 18-19 לחוק הירושה, התשכ"א – 1963. [2] ד"נ 40/80 פאול קניג נ' יהושע כהן, לו(3) 701 (1982). [3] מדברי כב' השופט ברק בד"נ 40/80 בפרשת קניג. [4] בהתאם להוראות סעיף 110 לחוק הירושה עומדת לזוכים גם האפשרות להגיע בינם לבין עצמם להסכם חלוקת העזבון. [5] כל עוד ההליך המשפטי מתקיים ובהעדר הסכמה בין הזוכים, העזבון לא יחולק ותמנע מהזוכים ההנאה מנכסיו למשך תקופה ארוכה. [6] מסמך בעל אופי צוואתי כולל הוראות לחלוקת העזבון ועולה ממנו שהמנסח התכוון לכך שזו צוואתו האחרונה. בת"ע (משפחה תל אביב-יפו) 45145-02-15 נ.א נ' א.ר (נבו 12.03.2017) נקבע כי מכתב שנמצא בין חפציה של סבתא שהלכה לעולמה אינו צוואה. המכתב נעדר כותרת "צוואה" ונחזה כפנייה אישית ליורשים. בנוסף, היו בו עצות כמעין "צידה לדרך" והמצווה לא ציינה כי היא מבטלת צוואה קודמת שערכה. [7] ככלל, הנטל להוכיח 'השפעה בלתי הוגנת' על מצווה מוטל על כתפי מי שמגיש התנגדות לצוואה. אולם ככל שמדובר בצוואה שנוסחה בסיוע טכנולוגיית AI, במענה לפניה/שאילתא שייתכן ולא נוסחה כלל על ידי המצווה, מדובר יהיה בנטל שיהיה קשה מאוד לעמוד בו. [8] רועי גולדשמידט, בינה מלאכותית יוצרת: הזדמנויות, סיכונים ורגולציה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. 7.06.2023. [9] בישראל לא קיימת חקיקה בתחום הבינה המלאכותית ועולה כי ההמלצות בעניין תומכות ב'רגולציה רכה' (אסדרה וולנטרית של הארגונים המפעילים את מערכות הבינה המלאכותית). האיחוד האירופי פרסם לאחרונה טיוטה של חוק הבינה המלאכותית שמטרתו למשטר את התחום ברחבי האיחוד ולהוסיף כלים להתמודדות עם האתגרים בשדה לא חרוש זה. בין היתר מוצע שם כי על מערכות AI ב-8 תחומים יתנהל רישום במסד נתונים של האיחוד ובהם "סיוע בפרשנות משפטית ויישום החוק". [10] לשם הגנה, מומלץ לפני תחילת השימוש לקרוא בעיון את 'הצהרות הפרטיות' של המערכת בה אתם משתמשים וכן לעדכן את 'הגדרות הפרטיות' של המערכת בהתאם להעדפותיכם. הודעת פרטיות והוראות לדוגמא במערכת Bard של Google: https://support.google.com/bard/answer/13594961?visit_id=638314980614523530-3304110133&p=privacy_notice&rd=1#privacy_notice [11] על מנת לקבוע כי עורך דין התרשל יש להוכיח שנפלה טעות בדרך הילוכו של עורך הדין וכי מדובר בסטיה מסטנדרט התנהגות סביר. דבר זה אינו אפשרי כעת לעניין טכנולוגיית AI.
Comentarios