צוואה שבעל פה - צוואה בחרום

"הואיל ואין אדם יודע את יום פקודתו ומידת ימיו" הוא המשפט הפותח את רב הצוואות הנכתבות בישראל.

הדברים טובים לימי רוגע ובוודאי לעתות חרום ומשבר.

לטובת מי שמוצא עצמו ניצב אל מול פני המוות, קיים בחוק הירושה מנגנון לעריכת צוואה שבעל פה. אין זו צוואה "חזקה" והיא נועדה למצבי חירום ו"תוכר רק בנסיבות ייחודיות ביותר, שבהן, באופן טיפוסי, המצווה נעדר יכולת או זמן להעלות צוואתו על הכתב, וניתן להניח כי דבריו מבטאים כוונה כנה."[1] מדובר בנטל כבד להוכחת רצון המצווה ואת נסיבות עריכת הצוואה אשר חל על המבקשים לקיים צוואה זו. הבירור יתקיים בהליך משפטי שילווה את הבקשה לצו קיום הצוואה,[2] והוא יצריך ראיות חזקות מטעם המבקשים. זאת משום הצורך "להבטיח כי אכן אותם דברים המיוחסים למנוח כדברי צוואתו אמנם נאמרו על-ידיו... שהרי הוא הלך לעולמו ואין מי שיוכל להכחיש או להסביר את דבריו ולהכחיש את גירסת העדים..." [3]

בסעיף 23 לחוק הירושה[4] קבועים כללי הבסיס לצוואה מסוג זה:

תנאי מקדמי לעריכת צוואה בעל פה הוא כי על המצווה להחשב בגדר שכיב מרע או שהוא רואה עצמו עקב הנסיבות מול פני המוות. אחרת פנויה בידי המצווה הדרך לערוך צוואתו כדבעי - בכתב ידו, בפני עדים או בפני רשות.

החוק אינו מגדיר את המושג "שכיב מרע" והפסיקה אימצה את הגדרת המשפט העברי, לפיה מדובר ב"חולה שתשש כח כל הגוף וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק והרי הוא נופל על המיטה".[5]

שנית, על המצווה לצוות את הוראותיו בפני שני עדים. להבדיל מצוואה בפני עדים כאשר שני העדים צריכים להיות נוכחים ביחד בעת שהמצווה מביא בפניהם את צוואתו, בצוואה בעל-פה ניתן לצוות בפני כל אחד משני העדים בנפרד, והדבר יכול אף להעשות במועדים שונים.[6] העדים יכולים להיות עדים אקראיים וחובה עליהם להבין את שפתו של המצווה. באופן ייחודי לצוואות בעל פה גם בני משפחה של המצווה או אחרים אף אם הם בין הזוכים בצוואה כשרים להיות עדים.[7] למעלה מכך, ניתן שהמצווה ימסור את צוואתו גם כאשר אחד העדים נוכח פיזית ושומע באופן בלתי אמצעי את הדברים ואילו העד השני משמש עד דרך הטלפון.[8]

שלישית, דברי המצווה, בציון היום ונסיבות עשיית הצוואה, ירשמו בזכרון דברים שיחתם בידי שני העדים, בין אם במעמד הציווי ובין אם בדיעבד. מטרת זכרון הדברים היא "להקפיא" את זכרונם של העדים ולא להסתמך על זכרונם במועד הבקשה לצו קיום הצוואה. יוער כי זכרון הדברים אינו תצהיר ואין להעזר לצורך כתיבתו בעו"ד או בנוטריון.[9]

בנוסף, זכרון הדברים יופקד על ידי העדים אצל הרשם לענייני ירושה, ככל הניתן בסמיכות לציווי. על רישום זכרון הדברים, חתימת העדים וההפקדה אצל הרשם להיעשות ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

צוואה בעל פה תתבטל מאליה כעבור חודש ימים, וזאת לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה בעל פה והמצווה עודנו בחיים.

הפסיקה הוסיפה שיש להוכיח, מלבד התנאים שלעיל, גם גמירות דעתו של המצווה ורצונו לערוך צוואה.[10] כך לדוגמא, לא כל הוראה שניתנת על מיטת בית חולים בעת אשפוז תחשב לצוואה. אם הורה אדם בעל פה לערוך בנוסף גם צוואה בכתב, הדבר עשוי ללמד על ספק בגמירות דעתו.[11]

תעוד המצווה בוידאו אינו צוואה תקינה ותקפה

בישראל כיום צוואה מוקלטת בוידאו אינה מהווה את אחד מהפורמטים הקבועים בחוק והיא לא תוכר כצוואה. יחד עם זאת ניתן לצלם את המוסר את צוואתו בעל פה כשהוא מצהיר בפני שני עדים על צוואתו והוראותיה בוידאו והתעוד ישמש כראיה להוכחת התקיימות יתר התנאים המנויים לעיל לצוואה שבעל פה.

יוער כי על שולחן הכנסת הוגשו מספר פעמים הצעות לתיקון חוק הירושה[12] שהינו חוק מיושן וא-טכנולוגי. ככל שהחקיקה תתקבל, תתווסף האפשרות לערוך צוואה בהקלטה חזותית ואילו צוואה שבעל פה תיוותר כאפשרות רק לחיילי צה"ל בשירות סדיר או מילואים ובנסיבות נוספות גם לאנשי כוחות הבטחון. עוד יצויין כי באנגליה בעקבות מגפת הקורונה, תוקן בהוראת שעה (שהיה בתוקף עד ליום 31.01.2024) חוק הצוואות, כך שניתן היה לחתום על צוואה (בעדים) באמצעות שיחת וידאו מוקלטת, זאת כל עוד החותם ושני העדים נמצאים בקשר עין ברור ויכולים לראות זה את זה ואת פעולותיהם.[13] באוסטרליה הכיר בית המשפט גם בהודעה קולית שהשאיר המצווה במכשיר הטלפון שלו (הקלטה עצמית). בישראל טרם הובאה לבתי המשפט סוגיה של צוואה קולית מוקלטת (ככל שהוקלטה בנוכחות שני עדים) שנשלחה במסרון.

מאחר ופתרון של צוואה בעל פה הינו מוגבל למצבי קיצון, ובתי המשפט רואים בו חריג, מומלץ להערך מראש לעריכת צוואה תקנית (בכתב יד, בעדים או בפני רשות) ולא להגיע לשעת מצוקה אשר תצריך מהזוכים בצוואה בירור משפטי.

מי יתן ולא נזדקק לכך לעולם.

ליצירת קשר ופרטים נוספים

[1] ע"א 436/01 פנינה זיידאן רכאב נ' באסל חמזה רכאב (נבו 09.02.2004). [2] יוער כי במסגרת תיקון 18 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 הורחבו סמכויות רשמי הירושה וכיום בהתאם להוראות סעיף 67א(א)(5) לחוק העברת הדיון לבית המשפט אינה אוטומטית (לפי דברי ההסבר להצעת התיקון ידון הרשם לענייני ירושה בצוואה בעל פה ככל שלא הוגשה התנגדות לצוואה מטעם היורשים, הזוכים או היועץ המשפטי לממשלה וכן כי הוראות הצוואה אינן מעלות "מורכבות או רגישות"). [3] ע"א 9200/99 יהודית חנוכה נ' האפוטרופוס הכללי (2002). [4] 23{א) "שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו". [5] ע"א 252/70 רוזנטל נ' טומשבסקי רמב"ם זכיה ומתנה ח, ב.. [6] ע"א 580/84 היועץ המשפטי נ' פיק, פ"ד מב(2), 703 [7] ר' סעיף 35 לחוק הירושה, שם מוחרגת צוואה שבעל פה מההגבלות על העדים. [8] ת"ע 764/83 עזבון המנוחה בת דור נ' האפוט' הכללי (31.01.1984). [9] ע"א 120/84 גולדברג נ' אסיאו (נבו, 31.12.1985). [10] ע"א 88/88 אווה יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, מד(2) 069 (1990). [11] ע"ז 2130/96 עיזבון מינה רביצקי ואח' נ' עדינה פז ואח' (נבו, 22.10.2021). ע"א 99/63 פלג ואח' נ' היועהמ"ש, פ"ד יז 1122 "... כלומר בכוונה מוחלטת שהדיבור יפעל כצוואה ושאין גם נימוק המתקבל על הדעת להיעדר צוואה בכתב"." [12] תזכיר חוק הירושה 2011. [13] באוסטרליה הכיר בית המשפט העליון בהקלטה שהותיר מצווה על מכשיר הטלפון שלו.